שמואל ב כ, ג

וַיָּבֹ֨א דָוִ֣ד אֶל בֵּיתֹו֮ יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֵ֣ת עֶֽשֶׂר נָשִׁ֣ים פִּלַגְשִׁ֡ים אֲשֶׁ֣ר הִנִּיחַ֩ לִשְׁמֹ֨ר הַבַּ֜יִת וַֽיִּתְּנֵ֤ם בֵּית מִשְׁמֶ֨רֶת֙ וַֽיְכַלְכְּלֵ֔ם וַאֲלֵיהֶ֖ם לֹא בָ֑א וַתִּהְיֶ֧ינָה צְרֻרֹ֛ות עַד יֹ֥ום מֻתָ֖ן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת