וַיִּשָּׂא לֹ֣וט אֶת עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת כׇּל כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת סְדֹם֙ וְאֶת עֲמֹרָ֔ה כְּגַן יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר