וְעָֽנְתָה בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּיֹ֣ום מָחָ֔ר כִּֽי תָבֹ֥וא עַל שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי