וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל יַעֲקֹ֗ב הַבָּנֹ֨ות בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה אֶֽעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֨לֶּה֙ הַיֹּ֔ום אֹ֥ו לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ