מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות דָּבָ֔ר עַד בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם הָעִ֖יר צֹֽועַר