וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי אֵפֹ֡וא ה֣וּא הַצָּֽד צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּבֹ֖וא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה