וַיָּ֨קׇם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכׇל עֲבָדָיו֙ וְכׇל מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין שָׁ֖ם מֵֽת