וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָבֹ֣וא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל שָׂרַ֣י אִשְׁתֹּ֔ו הִנֵּה נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ