וַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת אִשְׁתֹּ֔ו וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת חֲנֹ֑וךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנֹ֥ו חֲנֹֽוךְ