הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר הָיָ֤ה אֶֽל יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה אַחַ֣ר שַׁלַּ֣ח אֹתֹ֗ו נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב טַבָּחִ֖ים מִן הָֽרָמָ֑ה בְּקַחְתֹּ֣ו אֹתֹ֗ו וְהֽוּא אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּתֹ֨וךְ כׇּל גָּל֤וּת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה