וְהֽוּא הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ יֹ֔ום וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ד וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת נַפְשֹׁו֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי לֹא טֹ֥וב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי