אַךְ בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְיֹ֖ות לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמֹּ֥ול לָ֨נוּ֙ כׇּל זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים