וַיְדַבְּרוּ֙ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם הַ֠יֹּום תִּֽהְיֶה עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טֹובִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כׇּל הַיָּמִֽים