וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֨רׇץ֙ אֶל תֹּ֣וך הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל הָעָֽם