נחמיה ט, יז

וַיְמָאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא זָכְר֤וּ נִפְלְאֹתֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת עׇרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱלֹ֨והַּ סְלִיחֹ֜ות חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ אַפַּ֥יִם וְרַב חֶ֖סֶד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם