וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וַתָּ֨שׇׁב֙ אֶל אָבִ֔יהָ וַיַּ֣עַשׂ לָ֔הּ אֶת נִדְרֹ֖ו אֲשֶׁ֣ר נָדָ֑ר וְהִיא֙ לֹא יָדְעָ֣ה אִ֔ישׁ וַתְּהִי חֹ֖ק בְּיִשְׂרָאֵֽל