וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֧עַ חִירָ֛ם אֶת דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה וַיִּשְׂמַ֣ח מְאֹ֑ד וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ הַיֹּ֔ום אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לְדָוִד֙ בֵּ֣ן חָכָ֔ם עַל הָעָ֥ם הָרָ֖ב הַזֶּֽה