וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת דֹּדֹ֔ו כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם וְהַנַּעֲרָ֤ה יְפַת תֹּ֨אַר֙ וְטֹובַ֣ת מַרְאֶ֔ה וּבְמֹ֤ות אָבִ֨יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מׇרְדֳּכַ֛י לֹ֖ו לְבַֽת