וְאִשָּׁ֡ה כִּֽי יָזוּב֩ זֹ֨וב דָּמָ֜הּ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים בְּלֹא֙ עֶת נִדָּתָ֔הּ אֹ֥ו כִֽי תָז֖וּב עַל נִדָּתָ֑הּ כָּל יְמֵ֞י זֹ֣וב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵ֧י נִדָּתָ֛הּ תִּהְיֶ֖ה טְמֵאָ֥ה הִֽוא