וַיֹּ֨אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכֹּ֔ות תְּנוּ נָא֙ כִּכְּרֹ֣ות לֶ֔חֶם לָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלָ֑י כִּי עֲיֵפִ֣ים הֵ֔ם וְאָנֹכִ֗י רֹדֵ֛ף אַחֲרֵ֛י זֶ֥בַח וְצַלְמֻנָּ֖ע מַלְכֵ֥י מִדְיָֽן