וַיֹּ֗אמֶר אֶל זֶ֨בַח֙ וְאֶל צַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָבֹ֑ור וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמֹ֣וךָ כְמֹוהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ