וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל תִּשְׁתִּ֣י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל תֹּֽאכְלִי֙ כׇּל טֻמְאָ֔ה כִּֽי נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן הַבֶּ֖טֶן עַד יֹ֥ום מֹותֹֽו