וַיֹּ֨אמֶר יְהֹושֻׁ֜עַ אֶל כׇּל הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כׇּל אִמְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹהֵיכֶֽם