וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֤ה בֶן הֹושַֽׁעְיָה֙ וְיֹוחָנָ֣ן בֶּן קָרֵ֔חַ וְכׇל הָאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים אֹמְרִ֣ים אֶֽל יִרְמְיָ֗הוּ שֶׁ֚קֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָחֲךָ֞ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם