וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן אֲחִיקָם֙ אֶל יֹוחָנָ֣ן בֶּן קָרֵ֔חַ אַֽל תַּעֲשֵׂ֖ה אֶת הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּֽי שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל יִשְׁמָעֵֽאל