וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה יָּ֑יִן כִּי֩ יֹונָדָ֨ב בֶּן רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֧א תִשְׁתּוּ יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד עֹולָֽם