וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא תֹוסִ֥יפִי עֹ֖וד לַעְלֹ֑וז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת צִידֹ֗ון כִּתִּים֙ ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם שָׁ֖ם לֹא יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ