וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל יֹואָ֜ב וְאֶל כׇּל הָעָ֣ם אֲשֶׁר אִתֹּ֗ו קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙ וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה