וַיַּ֡עַן יֹונָדָ֣ב בֶּן שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת כׇּל הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי הַמֶּ֨לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי אַמְנֹ֥ון לְבַדֹּ֖ו מֵ֑ת כִּֽי עַל פִּ֤י אַבְשָׁלֹום֙ הָיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיֹּום֙ עַנֹּתֹ֔ו אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֹֽו