וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ לָאִשָּׁ֖ה וַתְּסַפֶּר לֹ֑ו וַיִּתֶּן לָ֣הּ הַמֶּלֶךְ֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד לֵאמֹ֗ר הָשֵׁ֤יב אֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהּ֙ וְאֵת֙ כׇּל תְּבוּאֹ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה מִיֹּ֛ום עָזְבָ֥ה אֶת הָאָ֖רֶץ וְעַד עָֽתָּה