וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵעֲבָדָ֜יו וַיֹּ֗אמֶר וְיִקְחוּ נָ֞א חֲמִשָּׁ֣ה מִן הַסּוּסִים֮ הַֽנִּשְׁאָרִים֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ בָהּ֒ הִנָּ֗ם כְּכׇל הֲמֹ֤ון יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ בָ֔הּ הִנָּ֕ם כְּכׇל הֲמֹ֥ון יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר תָּ֑מּוּ וְנִשְׁלְחָ֖ה וְנִרְאֶֽה