וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י נַעַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ הָאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה חָשַׂ֣ךְ אֲדֹנִ֗י אֶֽת נַעֲמָ֤ן הָֽאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּדֹ֖ו אֵ֣ת אֲשֶׁר הֵבִ֑יא חַי יְהוָה֙ כִּֽי אִם רַ֣צְתִּי אַחֲרָ֔יו וְלָקַחְתִּ֥י מֵאִתֹּ֖ו מְאֽוּמָה