הִנְנִ֨י אֹֽסִפְךָ֜ אֶל אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל קִבְרֹתֶיךָ֮ בְּשָׁלֹום֒ וְלֹא תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י מֵבִ֛יא עַל הַמָּקֹ֥ום הַזֶּ֖ה וְעַל יֹשְׁבָ֑יו וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר