וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל אַבְנֵ֜ר הֲלֹוא אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמֹ֨וךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֨מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ