שמואל א טז, א

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל שְׁמוּאֵ֗ל עַד מָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶל שָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַל יִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל יִשַׁ֣י בֵּֽית הַלַּחְמִ֔י כִּֽי רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ