מלכים א יז, י

וַיָּ֣קׇם וַיֵּ֣לֶךְ צָרְפַ֗תָה וַיָּבֹא֙ אֶל פֶּ֣תַח הָעִ֔יר וְהִנֵּֽה שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה מְקֹשֶׁ֣שֶׁת עֵצִ֑ים וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֨יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר קְחִי נָ֨א לִ֧י מְעַט מַ֛יִם בַּכְּלִ֖י וְאֶשְׁתֶּֽה