וַיֹּ֨אמֶר יָרׇבְעָ֜ם לְאִשְׁתֹּ֗ו ק֤וּמִי נָא֙ וְהִשְׁתַּנִּ֔ית וְלֹ֣א יֵֽדְע֔וּ כִּי אַ֖תְּ אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֑ם וְהָלַ֣כְתְּ שִׁלֹ֗ה הִנֵּה שָׁם֙ אֲחִיָּ֣ה הַנָּבִ֔יא הֽוּא דִבֶּ֥ר עָלַ֛י לְמֶ֖לֶךְ עַל הָעָ֥ם הַזֶּֽה