אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה לֹּ֣ו לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹא אָסִ֣יר מֵֽעִמֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֣ר הֲסִירֹ֔ותִי מֵאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ