וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל עַבְדֹּו֙ זְקַ֣ן בֵּיתֹ֔ו הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכׇל אֲשֶׁר לֹ֑ו שִֽׂים נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי