וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י עֵילָם֙ וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֨חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיֹּ֖ות מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל זֹֽאת