וַיַּגֶּד לֹ֣ו מׇרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כׇּל אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁקֹול עַל גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ בַּיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָֽם