וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה אַחֲרֵ֣י אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא שָׁ֨מָּה֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתֹּֽו