נחמיה ד, ז

וָֽאַעֲמִ֞יד מִֽתַּחְתִּיֹּ֧ות לַמָּקֹ֛ום מֵאַחֲרֵ֥י לַחֹומָ֖ה בַּצְּחִיחִ֑ים וָֽאַעֲמִ֤יד אֶת הָעָם֙ לְמִשְׁפָּחֹ֔ות עִם חַרְבֹתֵיהֶ֛ם רׇמְחֵיהֶ֖ם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶֽם