וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א לִבְנֹ֣ו לְיֹוסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ אִם נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם