וַיִּבְנוּ֩ אֶת בָּמֹ֨ות הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר בְּגֵ֣יא בֶן־ הִנֹּ֗ם לְ֠הַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת בְּנֹותֵיהֶם֮ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל לִבִּ֔י לַעֲשֹׂ֖ות הַתֹּועֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַחֲטִ֥יא אֶת יְהוּדָֽה