וַיָּשׇׁב֩ אֶל אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכׇֽל מַחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה נָ֤א יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכׇל הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה קַח נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ