וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד מִנָּיֹ֖ות בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר לִפְנֵ֣י יְהֹונָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙ מֶֽה עֲוֹנִ֤י וּמֶֽה חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶת נַפְשִֽׁי