וַיַּ֨עַל אֲבִימֶ֜לֶךְ הַר צַלְמֹ֗ון הוּא֮ וְכׇל הָעָ֣ם אֲשֶׁר אִתֹּו֒ וַיִּקַּח֩ אֲבִימֶ֨לֶךְ אֶת הַקַּרְדֻּמֹּ֜ות בְּיָדֹ֗ו וַיִּכְרֹת֙ שֹׂוכַ֣ת עֵצִ֔ים וַיִּ֨שָּׂאֶ֔הָ וַיָּ֖שֶׂם עַל שִׁכְמֹ֑ו וַיֹּ֜אמֶר אֶל הָעָ֣ם אֲשֶׁר עִמֹּ֗ו מָ֤ה רְאִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִי מַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֹֽונִי