וַֽיְהִי֙ בַּיֹּ֣ום הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קׇם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל חֲתָנֹ֗ו סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ