וַיְהִ֣י בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת שִׁמְשֹׁון֙ פַּתִּ֣י אֶת אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד לָ֨נוּ֙ אֶת הַ֣חִידָ֔ה פֶּן נִשְׂרֹ֥ף אֹותָ֛ךְ וְאֶת בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיׇרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא